רש"י על נחמיה ה׳:ט״ו

« רש"י על נחמיה ה׳:י״ד רש"י על נחמיה ה׳:ט״ז »

15 וְהַפַּחוֹת֩ הָרִאשֹׁנִ֨ים אֲשֶׁר־לְפָנַ֜י הִכְבִּ֣ידוּ עַל־הָעָ֗ם וַיִּקְח֨וּ מֵהֶ֜ם בְּלֶ֤חֶם וָיַ֙יִן֙ אַחַר֙ כֶּֽסֶף־שְׁקָלִ֣ים אַרְבָּעִ֔ים גַּ֥ם נַעֲרֵיהֶ֖ם שָׁלְט֣וּ עַל־הָעָ֑ם וַאֲנִי֙ לֹא־עָשִׂ֣יתִי כֵ֔ן מִפְּנֵ֖י יִרְאַ֥ת אֱלֹהִֽים׃

פירוש רש"י על נחמיה ה׳:ט״ו

15 הִכְבִּידוּ עַל הָעָם. הִכְבִּידוּ מַס עַל הָעָם:

16 וַיִּקְחוּ. וְהָיוּ לוֹקְחִים מֵהֶם בִּשְׁבִיל הַמַּס לֶחֶם וָיַיִן אַחַר נְתִינַת אַרְבָּעִים שְׁקָלִים שֶׁל כֶּסֶף, וְכָךְ הָיוּ רְגִילִים בְּכָל שָׁנָה:

17 גַּם נַעֲרֵיהֶם. שֶׁל פַּחוֹת:

« רש"י על נחמיה ה׳:י״ד רש"י על נחמיה ה׳:ט״ז »